man ballancing

שיוו משקל הינו חשוב ביותר. לאנשים עם פרקינסון זה מהווה אתגר. שלי אינו במיטבו, אני נופלת בקלות. קשה לי לנווט ברחוב, המדרכות עמוסות בעגלות ילדים וקניות, ילדים שנוסעים במהירות על אופניים וקורקינטים, ורכבים שחונים על המדרכה.

אבל למרות חשיבות שיווי משקל הגוף, אני צריכה לשמור על שיווי משקל בחיים, האיזון; אני צריכה לזכור את סדר העדיפויות שלי, לקחת את הזמן לטפל בעצמי, ולשמור על עצמי בריאה. אחרי הכול בלי זה אין בכלל שיווי משקל (איזון), זזה אחד מהדברים שאני מתמודדת עמו, וכן, לפעמים אני מאבדת את שיווי המשקל. למרות שאני מתארת לעצמי שגם אנשים בריאים מתמודדים עם זה… 

לפני כשבועיים ביום חמישי השקעתי תשע שעות מתישות בתיוק ניירת, משהו שאני אישית הייתי צריכה לעשות בשביל 'תקווה לפרקינסון', בסוף היום הייתי מחוקה, ובמקום ללכת ולהתעמל, קרסתי על המיטה. 

 

זו הייתה טעות גדולה, לא שהלכתי למיטה כי בשלב הזה כבר לא הייתה ברירה אחרת, אבל זה שתשע שעות תייקתי מסמכים ללא הרף. כן זה היה דחוף, וכן רק אני יכולתי לעשות את זה, אבל לשמור על בריאותי צריך להגיע ראשון בסדר העדיפויות שלי.

בבוקר למחרת בקושי ויכולתי לסחוב את עצמי מהמיטה כדי לשתות את הקפה של הבוקר. את שאר היום העברתי בדשדוש רגליי עם גב כפוף זקנה מסביב לבית, ממש כמו זקנה. המצב לא היה נעים כלל.

בעלי תמיד אומר לי, "מרוב זה שאת עוזרת לאנשים עם פרקינסון את שוכחת שגם לך יש פרקינסון."

נקווה שלמדתי את הלקח.

על הצד החיובי יותר דיברתי עם אחת הנשים שלקחה את הקורס מטפלות שלנו והיא סיפרה לי על איך שהיא ואחותה מתחלפות ומתעמלות עם אמם שלשה פעמים בשבוע וכבר מתחילים לראות שינוי משמעותי לטובה.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן